מבוא

הפסיכיאטר נותן מענה לאנשים הנמצאים בטיפול פסיכולוגי וזקוקים לליווי תרופתי, וגם למטופלים הזקוקים לייעוץ וטיפול פסיכיאטרי בלבד. הטיפול הפסיכיאטרי כולל שיחות, בתדירות ומשך משתנים על פי הצורך, ולעתים תוך שילוב עם טיפול תרופתי. 

בעשורים הקודמים נהוג היה להפריד בין גוף ונפש אך כיום ידוע שאירועי חיים משפיעים על תהליכים מוחיים ותהליכים מוחיים משפיעים על תחושות והתנהגות. פסיכיאטר הוא קודם כל רופא בהכשרתו, ולכן חלק ממומחיותו הוא לאבחן מתי תלונות נפשיות הן בעצם ביטוי לבעיה גופנית. לא נדיר שמחלות גופניות שונות מתבטאות קודם כל בבעיה נפשית – שינויים הורמונאליים, מחלות זיהומיות, מחלות הקשורות למערכת העצבים הראשית וכדומה.

ננסה להשיב כאן על שאלות שעולות לעיתים בפניות אלינו.

ש: מתי כדאי לפנות לפסיכיאטר?

ת: בכל מקרה של "כאב" נפשי, אי-נוחות או תחושה שדברים "אינם עובדים כפי שהיו אמורים". בדיוק כפי שהייתם פונים לרופא המשפחה שלכם באם היו אלה כאבי גרון או כאבי בטן.

אנשים פונים אל הפסיכיאטר ישירות בגלל סוגים שונים של בעיות. נפרט כאן את הנפוצות ביותר:

• חרדות ופחדים אשר גורמים לנו סבל נפשי
• בעיות נפשיות לאחר אירוע טראומתי
• מחשבות טורדניות ותופעות כפייתיות
• התקפי פאניקה
• דיכאון ומצבי רוח מתחלפים
• משברי חיים הגורמים לכאב נפשי משמעותי
• הפרעות שינה
• הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים
• מצבים פסיכוטיים חולפים או מתמשכים
• הפרעות אכילה
• שינויים נפשיים כתוצאה ממחלה גופנית או כאבים כרונים
• שינויים התנהגותיים אצל קשישים כולל ירידה בזיכרון

הייעוץ הפסיכיאטרי עשוי לספק הסבר לתופעות מהן אתם סובלים.

הסבר כזה מקטין לעתים קרובות את החרדה הקשורה בהן. רבים הם האנשים אשר סובלים מ"מחשבות מטרידות" או תחושות דיכאון וחרדה, בהרגשה שמשהו בהם אינו נורמלי, או שהם הולכים להשתגע. הפסיכיאטרית או הפסיכיאטר יכולים לעשות אבחנה נכונה ולהסביר מהו המקור לאותן תופעות.

ש: מה קורה לאחר שהבעיה אובחנה?

ת: לאחר השלב הראשוני של אבחנה והסבר הייעוץ הפסיכיאטרי יציע, במידת הצורך, טיפול מתאים לבעיה. בעזרת תרופות ניתן להשיג הקלה בתחושות וכך ניתן לשבור מעגל שלילי אליו נקלעו חיינו, ולהתחיל בבניה של עתיד טוב יותר. לדוגמא: אדם הסובל מדיכאון מתמשך, יחלץ מתחושת הסבל הבדידות והייאוש ויאפשר תחילתם של חיים ודרכי התמודדות חדשים, עם טיפול תרופתי נוגד דיכאון.

ש: הפסיכיאטר רק רושם תרופות, לא?

ת: כפי שכבר ציינו, פסיכיאטר הוא קודם כל רופא. יחד עם זאת הוא גם מטפל בשיחה (כלומר פסיכותרפיסט) בהכשרתו. בכל מקרה הדגש בטיפול הוא על הקשר הטיפולי והיחס התומך והאנושי. פסיכיאטר מציע תרופות, במקרים בהם הוכח (במחקרים), כי טיפול תרופתי עשוי להביא להקלה, ובמרבית המקרים התוצאות הטובות ביותר מושגות בטיפול המשלב שיחות וטיפול תרופתי.

ש: כמה זמן צריך להמשיך ולקחת תרופות?

ת: הכל תלוי בסוג הבעיה. במצבים שהם תגובה למשבר, לפעמים די בטיפול במשך שבועות בודדים. במצבים קשים וממושכים יש צורך ליטול תרופות במשך חודשים ואף שנים. חלק גדול מהמטופלות והמטופלים מרגישים לראשונה בהקלה, כשהם נעזרים בתרופות, ולכן הם מבקשים שלא להפסיק את התרופות לעולם. מובן שגם דרך זו אינה נכונה בהכרח. לכל סוג של בעיה נכון סוג של טיפול ומשך טיפול אחר, והייעוץ הפסיכיאטרי מתחשב ברצון ובמשאלה של המטופל.

ש: האם התרופות ממכרות? מהי התמכרות למעשה?

ת: התמכרות מוגדרת על ידי שני תהליכים: האחד הוא תגובה גופנית ונפשית בעת גמילה, והשני הוא צורך במינון הולך ועולה. לפי הגדרות אלו מרבית התרופות אכן אינן ממכרות. ישנן תרופות אשר בנטילתן קיימת סכנת התמכרות ולכן יש לרשום תרופות אלו בזהירות, לזמן קצוב ובמינון נכון, תוך הסברה נכונה ונקיטת אמצעי זהירות. מאחר שרוב התרופות הקיימות אינן ממכרות, נעדיף כמובן להשתמש בהן.

ש: היכן משיגים את התרופות?

ת: גם אם קיבלת מרשם מפסיכיאטרית או פסיכיאטר שעובדים באופן פרטי, אין חובה לרכוש את התרופות באופן פרטי. ניתן להשיג את התרופות בקופות החולים במחירים מסובסדים. לאחר מתן המרשם מהפסיכיאטרית, רופאת המשפחה תוכל בקלות להפוך את המרשם למרשם של הקופה.

ש: האם ייעוץ פסיכיאטרי יכול לעזור במקרים של אבל ושכול?

ת: בהחלט כן. אובדן הוא מצב קשה, ומעורר סבל רב. כל אדם עובר דרך ייסורים כאשר הוא מאבד מישהו יקר. ברוב המקרים עובר האדם את התקופה הקשה ובהדרגה חוזר לאורח חייו הקודם, גם אם צלקת מסויימת נשארת בליבו תמיד. אולם במקרים חריגים התהליך נתקע, מסתבך, ובמקום להתחיל להתאושש – השקיעה נמשכת. אנשי המקצוע מכנים זאת תהליך אבל "מסובך", ובמקרה כזה חשוב מאוד להגיע לטיפול, ולקבל עזרה מקצועית על מנת להחלים.

ש: ומה לגבי הורים קשישים שהתנהגותם משתנה, האם זה טבעי?

ת: שינויים מסוימים הם חלק מתהליך ההזדקנות עצמו. דוגמא לכך היא ירידה מסויימת בזיכרון וביכולת למידה. תופעות אלה הן בגדר הסביר והנורמלי. אולם, לפעמים מתרחשים שינויים קיצוניים יותר כמו עצב ממושך, חוסר רצון לחיות ולתפקד, ירידה קשה ביכולות השכליות, ואפילו תוקפנות וזעם בלתי נשלטים. במצבים אלו אין להניח שמדובר בתופעות רגילות של זקנה. תופעות נפשיות רבות שכיחות במיוחד בגיל המבוגר, ואבחנה וטיפול נכונים בהם יכולים לשפר לאין שיעור את איכות חייו של אדם בגיל מתקדם.

ש: האם הפסיכיאטר עלול "לאשפז" אותי נגד רצוני?

ת: מפליא לגלות כמה דעות קדומות רווחות בציבור באשר לייעוץ פסיכיאטרי. רבים משוכנעים שהפסיכיאטרים מכריחים ליטול תרופות קשות, מאיימים באשפוז, ואולי אף מאשפזים בכפייה. חשוב להדגיש כי אשפוז שמור למצבים קשים במיוחד, ובדרך כלל על פי רצונם של המטופל או המטופלת. פסיכיאטר לא יכפה ולא ימליץ אפילו על אשפוז אלא במצבים של סכנה ברורה ומיידית ומתוך מחלת נפש בלבד. מקרים אלו אינם נפוצים עד כדי כך, וכדאי לדעת שהרוב הגדול של מטופלות ומטופלים בטיפול פסיכיאטרי לא מגיע לאשפוז פסיכיאטרי לעולם.

ש: מה לגבי סודיות?

ת: פניה לייעוץ פסיכיאטרי היא דבר אישי מאוד. רוב הפונות והפונים מעוניינים שהמידע על כך לא יגיע לעיניים או אוזניים אחרות. פסיכיאטרית או פסיכיאטר – כמו כל רופא אחר – מחוייבים לסודיות מלאה. החיסיון על תוכן השיחות ועל פרטי הבעיה שבגללה פנה אדם לטיפול הוא מוחלט. כמה מוחלט? ברמה כזו שהמידע יימסר רק בתנאי שהמטופלת או המטופל חתמו מרצונם החופשי על אישור ויתור סודיות מטעמם.

במקרים חריגים שופט או שופטת מטעם בית משפט יבקשו מידע על מטופל או מטופלת הנוגע לביצוע פשע חמור, וגם אז תחת סודיות רפואית. במקרה כזה יש חובה משפטית למסור את המידע, אך כאמור, אלו מקרים נדירים. ניתן להבין מכל מה שציינו, כי הפנייה לייעוץ פסיכיאטרי היא דיסקרטית וסודית לחלוטין, וכי אין שם חשש שמקום העבודה או ממישהו מחוג המכרים יגלה.

אנו מקווים שרשימת שאלות ותשובות זו מפזרת חלק מהערפל סביב נושא הייעוץ הפסיכיאטרי. 

בכל שאלה נוספת או פניה אישית ניתן ליצור עמנו קשר.