טיפול במשחק, מאת: יעל זוהר

רגשות במילים בצורה המאפשרת למטופל להתחבר לרבדים רגשיים
בלתי-מודעים בנפשו ,לחשוב על הדברים אשר נמנע מלחשוב עליהם,
ולנסות ביחד עם הפסיכולוג להבין כיצד הם משפיעים על חייו.
תפיסת העולם הפסיכולוגית שעומדת מאחורי שיטת טיפול זו הינה
שדפוסי התנהגות בלתי-סתגלנים וקשיים ביחסים בינאישיים קשורים
לרגשות בלתי-מבוטאים, שהמטופל אינו מודע אליהם, אך מבטאם
בהתנהגותו ובמערכות יחסיו ומופעל על-ידיהם.

בטיפול בילדים משתמש הפסיכולוג בשיטת טיפול הנעזרת באמצעים
בלתי-מודעים ובמשחק. המשחק הוא שפת הילד. זהו המרחב בו הילד
מבטא את עצמו ובו הוא מרגיש בטוח וחופשי יותר. המשחק הדמיוני
הוא עבור הילד המרחב היחיד אשר נתון לשליטתו ובו הוא הקובע
את החוקים ומשתמש בצעצועים כדי לבטא את עולמו. בגיל הרך
המשחק החופשי מהווה מעין מגרש משחקים בו הילד מתאמן לקראת
מגרש החיים האמיתי. במסגרת המשחק מבטא הילד את רחשי ליבו, את
כאביו ואת משאלותיו ומנסה למצוא דרכים להתמודד עם קשייו.

בטיפול הפסיכולוגי בילד בגיל הרך נעשה שימוש במשחק החופשי כדי
להבין את הילד. המטפל המיומן יכול להבין מתוך משחקו של הילד
את משאלותיו ואת כאביו. הפסיכולוג מפרש ונותן משמעות למשחק
של הילד על בסיס המידע שנאסף מההורים ומהילד עצמו על
ההיסטוריה ההתפתחותית שלו ושל משפחתו ועל קשייו בהווה.

ילדים רבים נוהגים לשמור סודות ומתקשים לספר למבוגרים מה
מעיק עליהם. השימוש במשחק מאפשר לילד לשמור מעין מרחק ביטחון
לייחס את משאלותיו וקשייו לדמויות במשחק וכך לספר לפסיכולוג
באופן עקיף מה מעיק עליו בלי לייחס זאת ישירות לעצמו. כך
במסגרת הטיפול במשחק מסייע הפסיכולוג לילד לבטא רגשות
מודחקים ולהעלות תכנים בלתי-מודעים תוך שהילד נותן להם ביטוי
בשפתו. המטפל והילד יכולים לשוחח על קשיים שונים שהילד מתלבט
בהם בלי לייחסם לילד עצמו אלא לחיות או לבובות בהן משתמש
הילד במשחקו.

הפסיכולוג המיומן עושה שימוש בטיפול במשחק לא רק כדי לאסוף
מידע על מה שמעיק על הילד אלא גם כדי לנסות לסייע לו. המטפל
יכול לתת פרשנויות שתתייחסנה לדמויות במשחק וכך לא תיתפסנה
ע"י הילד כביקורת ישירה עליו אלא תהיה לו אפשרות לבחון אותן
בלי להרגיש צורך להתגונן. ילדים בגיל הרך מתקשים מאד לקבל
ביקורת ,ואולם כשהביקורת מתייחסת לדמויות במשחק קל להם יותר
ולהפנימה.להקשיב ל

המטפל המיומן יכול להשתמש במשחק החופשי גם ככלי לעודד את
דמיונו של ילד חרד ומפוחד, שהתנהגותו עצורה ונמנעת, ולאפשר
לו להתמודד במשחק עם המצבים איתם הוא מתקשה להתמודד בחברת
הילדים .בכך הוא מסייע לילד לפתח מיומנויות חברתיות טובות
יותר. המטפל יכול להשתמש במשחק ככלי לעודד ילדים בעלי קשיי
התנהגות לגלות רגישות ואמפטיה כלפי אחרים ולהתחשב בצורכיהם.
המשחק יכול לשמש כמרחב המאפשר לילד ולמטפל לדון בקשיים
הרגשיים של הילד, באכזבותיו, בתסכוליו בכעסיו ובכאביו. המטפל
יכול גם להציע לילד דפוסים חדשים לתיפקוד במסגרת הבטוחה
והבלתי-מאיימת של המשחק ,שבה הילד מרגיש שהוא השולט.

ילדים בגיל בי"ס מעדיפים לעיתים משחקים תחרותיים על פני משחק
דמיוני. במסגרת המשחק התחרותי עם המטפל עולים הקשיים שהילד
סובל מהם בביה"ס ובחברת הילדים: חרדת כשלון, דימוי עצמי
נמוך, תחושת דחיה ואחרים ,וכך ניתנת למטפל האפשרות לגעת בהם
ולהתייחס אליהם ברגישות.

החוייה של מפגש עם אדם מבוגר אשר במשך חמישים דקות מכוון אך
ורק לילד ולצרכיו, קשוב רק אליו ,ללא ציפיות ודרישות מעבר
לקבלת חוקי המסגרת, הינה חוויה יחודית ביותר עבור הילד. על
רקע זה ילדים רבים אוהבים לבוא לטיפול במשחק ונהנים מהפגישותעם הפסיכולוג. האפשרות לבטא באופן חופשי את רגשותיהם דרך

המשחק נותנת לילדים חוויה של הקלה ופורקן ועל רקע זה ילדים
יוצאים לעיתים קרובות מפגישות של טיפול במשחק בהרגשה טובה
התורמת למוטיבציה שלהם להמשך התהליך.

בשל הסטיגמה החברתית שקיימת לעיתים לגבי טיפול פסיכולוגי,
ילדים מסוימים חוששים לעיתים לבוא לטיפול. כשילדים אלו
מגיעים לטיפול הם מבטאים בדרך-כלל הפתעה מכך שפגישות הטיפול
במשחק שונות לחלוטין ממה שציפו ויכולות גם להיות "כייפיות".

בשלבים מאוחרים יותר בטיפול כשילדים משתמשים בחדר כדי לבטא את
ם בעולמם, הפגישות מקבלות גוון שלכעסם ואת זעמם על קשי
פגישות "עבודה", בהן הילד נאבק באומץ עם השדים והמפלצות
שהוא נושא בתוכו. מבחינה זו הטיפול הפסיכולוגי מהווה עבור
הילד מסע התמודדות עם תכנים פנימיים קשים ומעיקים. ילד
שמשלים תהליך זה יוצא ממנו מחוזק יותר להתמודדות עם סביבתו .

חשוב שפגישות הטיפול במשחק תהיינה מלוות בפגישות הדרכת הורים
אשר מאפשרות להורים ליצור ערוץ תקשורת משלהם עם הפסיכולוג
המטפל בילדם, להעביר לפסיכולוג מידע שנראה להם חשוב, לקבל מן
הפסיכולוג מידע על התקדמות הילד בטיפול ויעוץ והמלצות כיצד
לגייס את משאביהם על-מנת לסייע לילדם.