יחידת האבחון במכון עוסקת ב-4 תחומים עיקריים:

1. אבחונים פסיכודיאגנוסטיים
2. חוות דעת משפטיות בתחום המשפחה ובתחום הפלילי
3. אבחונים פסיכודידקטיים
4. אבחון הפרעת קשב וריכוז

1. אבחונים פסיכודיאגנוסטיים

אבחון פסיכודיאגנוסטי הוא תהליך הערכה מפורט, מקיף ויסודי מאוד בסופו מתקבלת תמונה אודות הנבדק לגבי מגוון רחב של מימדים: מבנה האישיות שלו, רמת האינטליגנציה, סוג החרדות עמן מתמודד, רמת הכוחות שלו, איכות יחסיו הבין אישיים, רמת הדחפים שלו ועוד.
התמונה המפורטת והיסודית מאפשרת לנו להשיב על שאלות שהנבדק או מי שהפנה אותו עסוק בהן: מדוע קשיים מסוימים חוזרים ומופיעים שוב ושוב בחייו, האם ניתן לאבחן אותו כסובל מהפרעה מסויימת, האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור ובאיזה אופן.

למי מיועד אבחון פסידיאגנוסטי?

לרב אדם פונה לאבחון פסיכודיאגנוסטי בעקבות הפנייה על ידי גורם מקצועי. למשל, לעתים פסיכולוגים ופסיכיאטרים מוצאים לנכון להפנות מטופל לאבחון על מנת לחדד ולהעמיק את האבחנה של המטופל. לעתים לאחר תקופה מסויימת בטיפול, הפסיכולוג עשוי להתרשם כי הפנייה לאבחון תסייע במתן טיפול המותאם יותר לצרכי המטופל.
בתחום הילדים, לעתים בית הספר או גורם טיפולי אחר עשוי להפנות ילד או מתבגר לאבחון פסיכולוגי לאור ההתרשמות כי הוא מתמודד עם קשיים רגשיים ו/או חברתיים.
אבחונים פסיכודיאגנוסטיים נערכים אך ורק על ידי פסיכולוגים בעלי הכשרה בתחום הפסיכולוגיה הקלינית.
האם צריך להתכונן לאבחון? לא!  הבדיקה תהיה מהימנה ומדוייקת יותר ככל שתתכוננו אליה פחות. כל מה שאנו זקוקים לו הוא פתיחות מרבית ושיתוף פעולה, כדי שהנבדק יהנה מתוצאות מדויקות.
האם ניתן לסמוך על תוצאות האבחון? בעבר ניתוח האבחון הפסיכולוגי נחשב כמעט לסוג של אמנות. נכון הדבר שניתוח החומר דורש מידה לא מועטה של אינטואיציות קליניות חדות, אך בשנים האחרונות נוספו לנו כלים מהימנים ותקפים, שאינם תלויים כלל באינטואיציה. נראה שניתן לקבוע, שמאבחן מנוסה ומיומן, המשתמש בכלים השונים שבידיו (ובנוסף משתמש באינטואיציות שלו), יגיע לתוצאות מהימנות ותקפות.

2. חוות דעת משפטיות

א. בתחום המשפחה- כאשר הורים נמצאים בסכסוך גירושין בית משפט לענייני משפחה עשוי למנות את המכון שלנו על מנת להעריך את היכולות ההוריות ולתת המלצות המתייחסות לטובת הילדים. במקרים מסוג זה אנו נוהגים לקיים פגישות ראיון עם כל אחד מן ההורים, לערוך אבחון פסיכודיאגנוסטי לכל הורה ולקיים פגישות אינטראקציה בין ההורה לילדים. לעתים נדרשות בדיקות נוספות כגון הערכה פסיכיאטרית. תהליך שכזה נמשך על פני כ- 3 חודשים.
ב. בתחום הפלילי- כאשר אדם עומד לדין בגין עבירה פלילית, עורך הדין או שירות המבחון עשויים להפנותו לאבחון פסיכולוגי על מנת לבדוק קיומם של קשיים נפשיים אשר השפיעו על שיקול דעתו בעת ביצוע העבירה.

צוות מקצועי ומיומן של פסיכולוגים מעורב בגיבוש ההערכות וכתיבת הדו"חות.  השימוש במבחנים הסטנדרטים והמקובלים בארץ ובעולם, יחד עם ההשקעה בזמן ובכוח אדם, משקפים את תפיסתנו המעמיקה והיסודית, תפיסה המניבה בפועל מסקנות מדויקות ואובייקטיביות יותר.
צוות היחידה רכש ניסיון עשיר באבחון פסיכולוגי לצרכים משפטיים, במתן חוות דעת ובמתן עדות בבית משפט לענייני משפחה, בית משפט לנוער ובבית משפט השלום. ליחידה מוניטין רב בעבודה עם הסנגוריה הציבורית, שירות המבחן ובתי הדין לענייני משפחה.
בנוסף, ערוכים צוותי היחידות האחרות של המכון ללוות את הנבדקים ואת בני משפחותיהם – ילדים, נוער ומבוגרים – במשך התהליך, ולהעניק להם טיפול פסיכולוגי אישי, זוגי, משפחתי ואף ייעוץ פסיכיאטרי.

3. אבחונים פסיכודידקטיים

אבחון פסיכו-דידקטי מורכב משני היבטים: פסיכולוגי ודידקטי, ומתבסס על ההבנה שקיים קשר הדוק בין תפקוד נפשי ותפקוד לימודי, ושניהם משפיעים זה על זה. הנמכות בתפקוד הלימודי עשויות לנבוע מקשיים רגשיים שונים, וגם ההפך – קשיים לימודיים עשויים להשפיע על המצב הרגשי.

אבחון פסיכו-דידקטי בוחן הן את ההיבט הלימודי והן את ההיבט הרגשי, במטרה לקבל תמונה מלאה של התפקוד של המאובחן ולהגיע להבנה עמוקה של הסיבות לכך, ומתוך כך להמליץ על דרכי ההתמודדות המתאימות ביותר.

מה בודק האבחון הפסיכו–דידקטי?

• תפקוד אינטלקטואלי (מבחן אינטליגנציה)
• כישורים מילוליים ותפקודי שפה
• עיבוד קוגניטיבי והיסק תפיסתי
• תפקוד גרפו-ויזו-מוטורי
• תפקודי זיכרון ולמידה
• משאבי קשב (כולל מבחן נוירו-פסיכולוגי ממוחשב – BRC)
• מיומנויות למידה: קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה והבעה בכתב
• תפקוד בחשבון
• תפקוד באנגלית (החל מכיתה ו׳)
• היבטים רגשיים והתנהגותיים

מי עורך את האבחון?
האבחון נערך על-ידי פסיכולוג/ית מנוסה שעברו הכשרה מעמיקה ומקצועית בתחום האבחון, ואשר יודע/ת לשלב ולעשות אינטגרציה בין ההסתכלות הרגשית לבין ההסתכלות הדידקטית-לימודית.

מה כולל האבחון?

• פגישות עם הפסיכולוגית אשר מעבירה מספר רב של מבחנים, אשר נועדו לבדוק את כל מיומנויות הלמידה הרלבנטיות לגילו של הילד, וכן בוחנת חלקים רגשיים הרלוונטיים לתפקוד הלימודי.
• פגישה הכוללת העברת אבחוןBRC  להפרעת קשב – אבחון נוירו-קוגניטיבי ממוחשב אשר מציג פרופיל מקיף ומדויק של היכולות והקשיים הקוגניטיביים של הנבדק.
• פגישת סיכום המציגה את ממצאי האבחון ואת תמונת המצב המתקבלת, וכן את המסקנות וההמלצות להמשך הטיפול.
• דו"ח המפרט ומסכם את ממצאי האבחון, כתוב ברמה המקצועית הגבוהה ביותר, וכולל המלצות מפורטות ותוכנית טיפול יישומית, הן עבור ההורים והן עבור בית-הספר.
• האבחון במכון טריאסט–שריג מוכר על–ידי משרד החינוך.

4. אבחון קשב ממוחשב – BRC

אבחון קשב ממוחשב הינו כלי עזר המהווה חלק מתהליך אבחון קשב וריכוז לילדים ולמבוגרים.

קיימים מספר סוגים של אבחוני קשב ממוחשבים לאיתור הפרעות קשב וריכוז, כאשר המוביל בתחום הוא מבחן ה-BRC.
אבחון BRC להפרעת קשב הינו אבחון נוירו קוגניטיבי ממוחשב אשר מציג פרופיל מקיף ומדויק של היכולות והקשיים הקוגניטיביים של הנבדק, יחד עם שאלוני דווח עצמי לגבי מצבו הרגשי של הנבדק. האבחון מסייע בידי רופאים, פסיכולוגים ואנשי טיפול נוספים, להבין את קשייו של המטופל, להגיע לאבחנה מדויקת של מצבו ובעיקר להתאים לו תכנית טיפול מכוונת לצרכיו האישיים באופן מיוחד.
לאבחון בשיטת ה-BRC מספר יתרונות בולטים: המבחן פשוט יחסית להעברה וכמות האינפורמציה המתקבלת בו היא רחבה ומעמיקה. יתרה מזו, תוצאותיו של הנבדק נבחנות בהשוואה לקבוצת ההשתייכות שלו (גיל, מין, רמת השכלה וכו'), אך ניתן גם להסיק על פערים פנימיים בנבדק עצמו ברמת התפקודים השונים. האבחון כולל גם מבחנים פסיכולוגיים, המתייחסים אל הצד הרגשי, ומאפשרים הצצה אל עולמו הפנימי הלא מודע של הנבדק ואל הקשיים השונים שהוא חווה. שילוב מבחן אובייקטיבי לתפקודי קשב ולתפקודים קוגניטיביים עם אספקטים רגשיים, מאפשרים מתן מענה טיפולי רחב ומקיף יותר.
תהליך האבחון במכון טריאסט-שריג כולל שיחה מקדימה ומילוי שאלון מקיף, הכולל פרטים אישיים, נתונים התפתחותיים ותיאור הקשיים והלקויות.  לאחר השיחה נערך האבחון הממוחשב, האורך כשעה וחצי. תוצאותיו של האבחון מנותחות בדו"ח יסודי, הסוקר את כל תחומי התפקוד הקוגניטיבי שנבדקו ותוצאותיהם ומלווה אף בהמלצות אופרטיביות לנבדק.

חשוב לציין כי אבחון BRC אינו מחליף התייעצות עם איש מקצוע, אלא מסייע בהחלטות אבחוניות וטיפוליות.